התא המשפחתי הוא אחת המסגרות המשמעותיות ביותר הן בחיי הילד והן בחיי האדם הבוגר. ככזו, עשויה המשפחה להיות משאב מרכזי להתמודדות עם קשיים אך גם מקור לקונפליקטים, תסכולים ואכזבות.
הנחת היסוד של הטיפול המשפחתי היא כי ניתן להביא לתפקוד טוב יותר של המשפחה כיחידה אשר ישפיע באופן חיובי על תפקוד החברים בה. ההבנה כי קשיים ודפוסי התנהגות בעיתיים מתפתחים מתוך השפעה הדדית של בני המשפחה זה על זה, עומדת בבסיס הגישה התיאורטית של הטיפול המשפחתי.
הטיפול המשפחתי מאפשר זיהוי דפוסי תקשורת והתנהגות המקשים על חיי המשפחה וחשיפת בני המשפחה לזוויות הראייה השונות המתקיימות בה.
השתתפות בטיפול משפחתי אינה מצביעה על כשלון ההורים או על בעיות נפשיות של אחד מבני המשפחה, אלא על קושי באינטראקציה הפוגם בהתמודדות עם המטלות המורכבות והמאתגרות המלוות מסגרות משפחתיות.
ההתמקדות בכוחות החיובים של המשפחה נובע מתוך האמונה שהמשפחה היא מערכת תמיכה-רגשית ותפקודית בעלת עצמה רבה, ושהתפקוד של הפרט במשפחה שזור בתוך התפקוד המשפחתי הכללי.
האופנים השונים בהם נתפסו הקשיים המשפחתיים לאורך השנים הביאו להתפתחותן של מגוון טכניקות טיפוליות.
בישראל נוסדה ב-1976 האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ולטיפול זוגי, וכיום מציעים מטפלים רבים טיפול משפחתי המתמקד בתפקוד המשפחתי תוך התייחסות לדפוסים משפחתיים כוללניים ולהבנת קשייו של
הפרט בתוך המערכת המשפחתית.
למי מתאים טיפול משפחתי?
טיפול משפחתי עשוי לעזור ולהקל על בני המשפחה הן בהתמודדות עם משברים והן בהתמודדות עם קשיים מתמשכים,כמו:
1. תקופות של שינוי: הריון, פרישה מהעבודה, הגירה וכן הלאה.
2. תקופות משבר: בעיות כלכליות, אובדן, פריצת מחלות פיסיות או נפשיות, בגידה וכן הלאה.
3. תא משפחתי חדש: התמודדות עם הקמת תא משפחתי חדש הכולל ילדים מנישואין קודמים.
4. קשיים עם ילדים ובני נוער: התמודדות עם קשיים שחווים ילדים ומתבגרים, הצבת גבולות,
מריבות בין אחים
5. בעיות כרוניות במשפחה: אלימות,שימוש באלכוהול, התמודדות עם מחלות כרוניות וכן הלאה.
6. גישור בגירושין: עזרה ביישוב מחלוקות סביב משמורת ילדים, חלוקת רכוש וכד'.
